סיפור המקום: חוות דגי הדן – סיפור הצלחה ישראלי

22הרעיון לנצל את הקרבה למקור מים זורמים על מנת לגדל דגי פורל, עלתה בראשם של מייסדי הקיבוץ כבר עם הקמתו ב-1939, אך מלחמת העולם דחתה את ביצוע התוכנית. ב- 1946 כבר נחפרו בריכות ומי הדן הוטו בתעלות בטון. המתיישבים החלו בניסיון הראשון והמרתק לגדל דגי פורל בארץ ישראל בסיוע מומחה שהגיע במיוחד מיוגוסלביה.  מדגר של 20 אלף ביצים הוטס משווייץ, אך רק שליש מהם הגיעו לגודל של 2 – 3 גרם. המחזור  הראשון של הדגים היה מוכן כבר ב-1948, אך רק קומץ קצינים בריטיים יכלו להרשות לעצמם את דגי היוקרה.

את הניסיון הראשון הזה, קטע פגז סורי שפגע בבריכות הדגים והדגים נשטפו למימי הדן. אנשי הקיבוץ המשיכו לתכנן את חידוש גידול דגי הפורל, גם בשעה שהקיבוץ היה בקו האש. כשהורחק האיום הסורי ב- 1967, התאפשרה הגישה אל מקורות הדן ללא סיכון והוחלט לחדש את חוות הפורלים. ליד מחנה הנח”ל של דן הוצבו 10 מיכלי אזבסט ואנשי קיבוץ דן החלו בתכנון 2 בריכות של 100 מ”ר כל אחת. במרץ 1969 הגיעו 100 אלף ביצים מאיטליה ואוכלסו ברשתות פלסטיק עד לבקיעתן.  בזכות הסבלנות האין-סופית של העובדים שהשקיעו שעות ארוכות בהפרדת הדגיגים המתים וטיפוח הדגים החיים, נשאה עבודתם פרי.

בשנת 1971 נבנו שתי בריכות נוספות ושנה לאחר מכן, נחנך “בית האימון” לדגיגים הקטנים. בשנת 1973 כבר היו בחוות הפורלים 6 בריכות דגים, אשר הצריכו את הגדלת קצב הזרמת המים מהדן. ההאכלה עדיין נעשתה באופן ידני, עד שנכנסה לשימוש המערכת האוטומטית ב-1980.  בשנת 1993, כאשר בחווה כבר היו 30 בריכות דגים, הוקם תאגיד “דגי הדן”, אז אוחד המדגה עם ענף הפורלים ובוצעה הפרדה מאזנית מענפי המשק האחרים של הקיבוץ. בעשור האחרון הוקם גם המערך לניקוי והקפאת דגים ומכון לעישון דגים.

מאז ועד היום חוות “דגי הדן”, מונה 45 בריכות, הינה כמעט החווה היחידה המגדלת דגי פורל בישראל והיא סיפור הצלחה ישראלי – החווה מספקת 90% מדגי הפורל לשוק המוסדי והקמעונאי. את דגי הפורל של ‘דגי הדן’ ניתן להשיג גם כדגים קפואים תחת המותג ‘דלידג’ ברשתות השיווק או לרכוש טריים במעדניות וברשתות השיווק.